ניצן אונים מספרים: התמודדות בעלי מוגבלויות להשתלב בחברה עקב הקורונה
הקורונה הייתה תכופה קשה כלכלית וחברתית לכולנו. יחד עם זאת, לבעלי המוגבלויות היא הייתה מאתגרת אף יותר: הקושי בשמירה על מסגרות, החברה שהפכה להיות יותר חשדנית וההסתגרות של רוב באנשים, יצרו קושי של ממש בהשתלבות. במאמר זה נסקור מעט את הנושא.
הקושי הפיננסי
כל מי שעוסק בתחום הכלכלי ובוודאי משרדי רואי חשבון גדולים, יודעים שהקושי הכלכלי בעקבות הקורונה השפיע על כל תחומי החיים. למעשה, יחד עם הקושי הבסיסי בתחום זה אשר קיים לבעלי מוגבלויות במציאת עבודה וביכולת לכלכל את עצמם, נוסף עוד קושי חיצוני אשר הגביר האתגר של ההשתלבות בחברה. בעלי עסקים לא ששו להוביל ארגונים פיננסים למהלכים אשר תורמים לקהילה בתקופה של חוסר ודעות והראשונים שנפגעו מכך היום כאמור בעלי המוגבלויות.
האתגר הסוציאלי
הקושי החברתי אשר תמיד היה שם, הפך בעקבות הקורונה לגדול יותר מאי פעם. מסגרות יום שנסגרו, פעילויות חוץ אקדמיות והכשרות רבות נכנסו לתקופת הקפאה בעקבות ההתפרצות של הנגיף. העובדה שרבים מצאו את עצמם ללא כל מסגרת רק הגבירה את החיוניות של ארגונים אשר נחשבים לכאלו אשר שייכים למגזר השלישי והפכו אותם חשובים מאי פעם. אחד מהם הוא ניצן אונים, אשר באתר שלהן ניתן לבקר כאן https://www.nitzan-onim.org/.
ההסתגרות של מרבית האוכלוסייה
העובדה שמרבית האוכלוסייה התכנסה לתוכה, גרמה לכך שהייתה פחות פתיחות לקבל ולהכיל את האחר – בדיוק בתקופה שבה הוא היה זקוק לכך יותר מכל. גם הסגרים והיציאה מהם לא תרמה לחוסן הכלכלי והמנטאלי של בעלי הבלויות וגרמה לכך שארגונים חוץ ממשלתיים הפכו למשענת של ממש עבור רבים. הקושי למצוא מסגרות יום וחיי חברה פעילים אשר תרמו לשילוב של רבים, היה ללא ספק מנקודות המשבר של עידן הקורונה והפוסט קורונה.
הצורך במסגרות
אם הזכרנו בסעיף הקודם את עניין המסגרות, חייבים לתת מעט דגש על המשמעות האמיתית שלהן. המסגרות האלו (הכוללות קורסים, מפגשי חברה, סדנאות הכנה לעבודה ועוד), מהוות את הבסיס של ארגון ניצן אונים ומשמשות בעבור חניכים רבים חמצן של ממש – בדרך להשתלבות בחברה.
לסיכום, הקורונה גרמה לכולנו להבין עד כמה חשובה השגרה ועד כמה המסגרות המיוחדות חשובות לבעלי המוגבלויות. הקושי שבהשתלבות בחברה אשר נגרם כתוצאה מההפוגה בחלק מהמסגרות, העיב על איכות החיים של רבים ואנו מקווים שכעת החזרה לשגרה תהיה מלאה.
